המערכת מציגה חמישה תחומי חיים בהם מתבטאת מוביליות חברתית-כלכלית בישראל:

חינוך והשכלה, כלכלה ורווחה, בריאות, דיגיטל, שייכות.

 

לכל אחד מתחומי חיים אלו, נקבעו מדדי אימפקט המהווים אינדיקטורים למוביליות גבוהה או נמוכה, ומדדים בעלי יכולת ניבוי המהווים אינדיקטורים בדרך למוביליות. מדדי האימפקט לצד המדדים המנבאים מרכיבים את מפת המדדים למוביליות.

מדדי האימפקט והמדדים המנבאים מחולקים אף הם לשתי קטגוריות מרכזיות: מדדי פרט, המשקפים תוצאות או חיווים ברמת אוכלוסיית היעד, ומדדי אקוסיסטם המהווים אינדיקציה ביחס לתוצאות, תפוקות ותשומות של המערכת העוטפת את הפרט.

לצד ההתמקדות ב'מה' המערכת שמה זרקור על 'מי'. שלוש קבוצות אוכלוסייה בישראל מקבלות דגש ייחודי: החברה הערבית, החברה החרדית והפריפריה הגיאוגרפית-חברתית. לצורך כך, נבנתה טקסונומיה במפת המדדים המשקפת את הפערים בין קבוצות אוכלוסייה אלו לקבוצה החזקה בישראל. קבוצה זו כוללת בתוכה אוכלוסיות ורשויות הנמצאות באשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים ביחס לכלל אוכלוסיית המדינה.